על החיתול ישבתי

"נולדתי אל תוך
המילניום השלישי,
כבר הספקתם
למפות את הגנום האנושי…
כבר פיתחתם סלולרי,
די-וי-די, מחשב נישא,
ואפילו לא שכחתם
לשבט לכם כבשה.

כל אלה בעיני הם כקליפת השום,
אם אין תרופה לגזים לא עשיתם כלום!"

לו יכול היה התינוק שלכם לפתוח את פיו ולהציג את גרסתו לאירועים השונים בחייו, איך הוא היה מתאר את הלידה? מה הוא היה אומר על קשיי השינה, חרדת הנטישה, על המוצץ הראשון? על הנקה וגזים? מה היו עמדותיו בסוגיות שונות של חינוך וגבולות? מה הוא היה מספר על הפחדים, הגעגועים, והאינטרסים שלו? ואיך היה מתאר אתכם, ההורים שלו? ספר זה הוא ניסיון מחויך להציץ אל תוך ראשו של התינוק ולשמוע את מחשבותיו.

"על החיתול ישבתי…" הוא ספר מתנה מלא הומור, שמחה וגם ביקורת מחויכת, להורים טריים או ותיקים, וגם לסבא וסבתא הגאים. השנה הראשונה בחייו של התינוק היא תקופה עמוסת חוויות, מרגשת, מקסימה אך גם לחוצה ומתישה.

"על החיתול ישבתי…" ספרה הראשון של שירלי יובל-יאיר, נוטש את זווית הראייה המקובלת שמתארת את הדברים דרך עיניהם של המבוגרים, ומסייע להורים התשושים לצלוח את אותה שנה מאתגרת עם יותר אמפתיה וסבלנות כלפי התינוק, כלפי עצמם וכלפי הסביבה.