סיפור שמתחיל בשמיכה | פיבי גילמן

זוֹכֶה פְּרַס רוּת שְׁוַרְץ וּפְרַס סִידְנִי טֵיילוֹר
מֵאֵת יוֹצֶרֶת הַסֵּפֶר "עֵץ הַבָּלוֹנִים"

הַשְּׂמִיכָה הַנֶּהֱדֶרֶת שֶׁל יוֹסֵף לִוְּתָה אוֹתוֹ מֵאָז הָיָה תִּינוֹק. אֶלָּא שֶׁיּוֹסֵף הִתְבַּגֵּר, וְהַשְּׂמִיכָה הִתְיַשְּׁנָה. "הִגִּיעַ הַזְּמַן לִזְרֹק אוֹתָהּ!" אוֹמֶרֶת אִמָּא, אֲבָל יוֹסֵף לֹא מְוַתֵּר. הוּא רָץ עִם הַשְּׂמִיכָה הָאֲהוּבָה אֶל סָבוֹ. סַבָּא הֲרֵי יָכוֹל לְתַקֵּן כָּל דָּבָר.
בְּיָדָיו שֶׁל סַבָּא נֶהֱפֶכֶת הַשְּׂמִיכָה לִמְעִיל, שֶׁאַחֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים נֶהֱפָךְ לְוֵסְט שֶׁנֶּהֱפָךְ לַעֲנִיבָה שֶׁנֶּהֱפֶכֶת לְמִטְפַּחַת שֶׁנֶּהֱפֶכֶת לְכַפְתּוֹר.
כְּמוֹ סַבָּא, גַּם פִיבִּי גִּילְמַן, יוֹצֶרֶת אֲהוּבָה וַעֲטוּרַת פְּרָסִים לִילָדִים, הֶעֱנִיקָה לְבוּשׁ חָדָשׁ לְמַעֲשִׂיָּה יְהוּדִית עֲמָמִית שֶׁלִּוְּתָה דּוֹרוֹת רַבִּים שֶׁל יְלָדִים.