גן גורים‏ | רפאל ספורטה

כָּאן –
גַּן.
גַּן גּוּרִים.
גַּן גּוּרִים, גַּן גּוּרִים.
הַגַּנֶּנֶת הִיא דֻּבָּה.
מִי עוֹזֶרֶת לָהּ? – הַבֻּבָּה.
יֵשׁ פֹּה עֲבוֹדָה? – יֵשׁ!!!
עֲבוֹדָה רַבָּה!
גַּן גּוּרִים, סִפְרוֹ הַקְּלָסִי שֶׁל רְפָאֵל סַפּוֹרְטָה, שֶׁהִתְפַּרְסֵם לָרִאשׁוֹנָה בְּ־1958 וְהָפַךְ לְנֶכֶס צֹאן בַּרְזֶל שֶׁל סִפְרוּת הַיְּלָדִים הָעִבְרִית, רוֹאֶה אוֹר כָּעֵת בְּמַהֲדוּרָה חֲדָשָׁה לִכְבוֹד יַלְדֵי הַמֵּאָה הָ־21.
אִיּוּרֶיהָ הַנִּפְלָאִים שֶׁל אִיזָה הֶרְשְׁקוֹבִיץ – שֶׁל אַבָּא פִּיל אוֹטוֹמוֹבִּיל, שֶׁל הַקּוֹף הַשּׁוֹבָב וְכָל שְׁאַר תִּינוֹקוֹת גַּן גּוּרִים – זוֹכִים בְּמַהֲדוּרָה רַעֲנַנָּה זוֹ לְחַיִּים חֲדָשִׁים וְלַכָּבוֹד הָרָאוּי לָהֶם.