אדוורד השני | כריסטופר מארלו

כריסטופר מארלו
נולד בשנת 1564 – ומגיל צעיר כתב מחזות חדשניים שהדהימו את לונדון וזכו להצלחה מיידית.
מארלו היה נערץ על חבריו המשוררים – ורבים מהם, בהם ויליאם שקספיר ובן ג'ונסון, מצאו בו מקור להשראה ולחיקוי.
כבר בשנות העשרים המוקדמות שלו ראו בו את המחזאי והמשורר הבולט בדורו. לרוע המזל – מארלו נרצח בגיל 29.
אדוורד השני
נכתב כשנתיים לפני מותו של מארלו – ונחשב מחזהו המושלם ביותר מבחינת המבנה הדרמתי.
מחזה זה השפיע בשעתו על מחזות אחדים של שקספיר – ובמאה העשרים נמנה ברטולט ברכט עם מעריציו וכתב לו עיבוד משלו.
זו יצירה נועזת מאוד – שהקדימה את זמנה במאות שנים. זה המחזה הראשון בתולדות התיאטרון שבין גיבוריו הראשיים מצויים "הומוסקסואלים מוצהרים" – ושאהבת גברים היא קונפליקט מרכזי בעלילתו.
הוא עוסק ביצרים הבסיסיים – הכוחניים והמיניים שמאחורי הפסאדה של המלכות.
זה גם המחזה הראשון החושף את "מנגנון החושך" – השירות החשאי הפועל מאחורי הקלעים של הפעילות הפוליטית הלגיטימית.
מצד שני – לפנינו יצירה מלאה פיוט נפלא וארוס.
התרגום של המשורר מאיר ויזלטיר – חתן פרס ישראל – הוא מלאכת מחשבת שופעת חיוניות ורבת גוונים – המשחזרת בעברית את השילוב בין מבע שירי לדיבור חי – שילוב האופייני למארלו.
ויזלטיר כתב גם מסה מקיפה על מארלו ועל יצירתו וכן הערות שוליים רבות – במטרה לקרב את הקורא הישראלי לעולמו של כריסטופר מארלו.