מישו | רינת הופר

לְכֻלָּם יֵשׁ הַכֹּל, וּלְמִישׁוּ אֵין כְּלוּם.
לֹא כְּנָפַיִם, לֹא קַרְנַיִם, לֹא שִׁרְיוֹן גָּדוֹל וְחוּם.
מִישׁוּ קוֹנֶה לְעַצְמוֹ אֶת הַדְּבָרִים הַחֲסֵרִים,
וַעֲדַיִן נִשְׁאָר שׁוֹנֶה מֵאֲחֵרִים.

מִיהוּ מִישׁוּ? לְמָה הוּא מִתְחַפֵּשׂ?
וְאוּלַי כְּבָר יֵשׁ לוֹ כָּל מָה שֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ?
מִסְּפָרֶיהָ שֶׁל רִינַת הוֹפֶר, סוֹפֶרֶת הַיְּלָדִים הָאֲהוּבָה: אַיֶּלֶת מְטַיֶּלֶת, חָנָן הַגַּנָּן, אוֹתִיּוֹת בְּמִיץ שְׁטֻיּוֹת, מִפְלֶצֶת סְגֻלָּה, שַׁבְּלוּל בְּצִנְצֶנֶת, הַדֶּלֶת הַיְּרֻקָּה.