וידויים אוגוסטינוס

וידויים
אוגוסטינוס
"איחרתי לאהוב אותך, יופי כה עתיק וכה חדש, איחרתי לאהוב אותך. ראה, אתה היית בפנים ואני בחוץ ושם חיפשתי אותך, מתנפל, מעוות, על הדברים היפים שיצרת. אתה היית איתי ואני לא הייתי איתך. הדברים שלא היו כלל לולא היו בך הרחיקו אותי ממך.

קראת וצעקת והבקעת את חירשותי: זהרת והבהקת והנסת את עיוורוני: הדפת ניחוח ואני שאפתיו אל קרבי ונפשי יצאה אליך: טעמתי אותך ואני רעב וצמא: נגעת בי ואני בוער מגעגוע אל קרבי ונפשי יצאה אליך: טעמתי אותך ואני רעב וצמא: נגעת בי ואני בוער מגעגוע אל שלומך אלי."