הלילה השישים ותשע | דן אלמגור

יום אחד, לפני שנים ארוכות, ארוכות מאוד, סיים הקאדי של עכו את עבודתו, עלה על סוסו ורכב לביתו.
והוא גבר נאה, וזקנו כדת.
עצרה אותו ברחוב אשה אחת. "אנא אדוני, התבוא לביתי, לשתות ספלון קהוה, הקרוי קפה? " אמר הקאדי: "יפה".
ניגש איתה לביתה, ואת הסוס קשר בחוץ, ליד החלון.
הגישה לו ספלון. . .
ועוד ספלון הגישה. . .
ישבה מולו, ישבה וישבה.
ראה שאין שום בעל בסביבה ושהיא אשה נאה ורחבה, מאותן נשים רחבות שמרחיבות את דעתו של בן המזרח.
ישב וחש איך דמו בו רתח.
כך ישבו והביטו גם כה וגם כה, "שמעתי", אמרה האשה, "יש חומה בעכו, והיא עבה ובצורה להתפעל עד שלא יבקיענה שום אי. . .
ל של ברזל". "איל אחד", השיב הקאדי, "ישנו אשר יבקיע גם את חומת עכו.
איל הברזל הגדול שמו, בתי, והוא מצוי במקרה כאן, איתי, מתחת לעבאייתי". "רבים ניסו", אמרה "אך משום מה לא הצליחו להגיע לקצה החומה, ובקושי הצליחו מחציתה להבקיע". "איל הברזל הגדול", הבטיח הקאדי, "הוא יגיע".

הוצאה לאור: מודן
ז'אנר: ילדים ונוער, ראשית קריאה